Focusing Flower

Focusing process:

Happily I felt the presence of the space of ‘not knowing’ to which I can quit easily shift to when it’s my turn to be the Listener. Now it was my starting point as a focuser. This space felt light, open, an embracing, alert, endless field. My listening partner invited me to check my body.  And soon my attention was drawn to a place deep down in my belly, which a was

Focusing flower

Focusing flower

already familiar with encountering in sessions I experienced before.( focusing attitude – dropping attention to the body level).  It was dark there, scary and fearful. Cautiously I stayed put, as if standing in front of a thick walled shelter hiding something really scary  inside.  My inner critic came along saying: this is all bullshit, stop, this is too much for you to handle, you are not strong enough” I shifted my attention to her while keeping a fair distance not getting tempted to identify with her words and started a dialog with her in which she revealed her fears and worries for me. ( in focusing, when we give attention to what's there – it can shift )

Since we became friends in earlier sessions, she didn’t needed much time to allow the process to continue and I put my attention back into my belly.      ( focusing relationship )  . I actually felt as if she gave me courage. The shelter walls started to crack and disappeared altogether leaving a small seed behind. A small vulnerable seed in which all of the fears were compressed. With my gently attention the  seed started to sprout and grew through my body, leaves unfolding, all very gentle and slow. A bud appeared in my chest area, opened into a fragile white flower . This is who I am, I whispered, a fragile white flower. The tremendous fear hid a beautiful, fragile white flower. I realized I no longer needed to try to be anything else, no strong tall tree, no bush full of colorful flowers trying to be somebody special making a difference, being noticed. There I was,  a single, beautiful, fragile white flower which felt no less then any other. She was, is, exactly what she’s supposed to be ( focusing quality – acceptance ). I rested in that feeling for a while. My listening partner suggested to see if there was any connection between this flower and the not-knowing space. From the flower branches of golden light started to grow into the vastness of not –knowing, creating magnificent curls and spirals connecting between the inner and outer, the flower and the not-knowing space, the fear and the light.

My listening partner suggested I would attempt to paint this session and here it is.

My gratitude to my to amazing, beautiful teachers, Anat and Ifat, to my listening partners in the life changing sessions, to myself and to life’s process.

Anna Jongeleen

( maagan michael focusing course )

The Inner Critic

1-2010, Maagan Michael Focusing Course
The Inner Critic and Inner Victim Process

התמקדות

I was sitting with Anat Miron, ‘on stage’. The other course participants watching and listening. My heart pounding. What did I get myself in to??  I was going to focus on a part of my criticizing… It felt scary. Anat gently invited me to take a few breaths and investigate the felt sense. These last month had been really hard for me coping with my life and all it brought to me. A lot of it’s felt difficulties came from the inner war that I experienced inside of me. I felt both anxiously excited and ready and anxiously panicked to start looking inside of this inner stressful situation knowing it would start an internal change. I had total trust in my teacher Anat, so I took the breaths and looked inside.

Underneath all the anxiety I found a small tube of light from the lower belly straight through the center all the way up to the top of my head. Strangling parasite vegetation grew around it. Choking my inner strength, confidence, and energy. The Inner Critic, a woman voice, me as a child?, was very resistant. ‘You can never do it, you ‘r not good enough, you don’t have it in you, you only know how to fake,…” She floated right of my head. She’s strong, angry. A part in my felt very small, hurt, down in the belly, the womb. Small and helpless like an embryo. Wishing to not be… I knew these feelings very well. Sometimes I reacted on the IC with depression and sometimes with anger and rage. Now, I rested, welcomed them both and listened. The part in me criticizing willing to communicate her worries and fears. My empathic listening was all that it takes to melt both parts, critic and victim. They felt listened to and relaxed, giving space to sense again my inner light center, still with it’s vegetation around it, now no longer it felt as choking, it felt as a supporting, alive life energy giving plant. My inner me, a glowing light body, open, alert, looking confidentially up into the sky. Arms and hands wide open, receiving as well as giving life’s energy. I feel everything is moving, transforming, growing glowing. I feel supported and totally at ease with those parts that once appeared to criticize and be criticized of…

It has now been a month since this session. The part in me that was criticizing is still calm. The words she used to say over and over again lost their power. She actually became very quite, or transformed somehow into a much more supporting inner voice. With opening the dialog with her, I opened a path to Healing. There hasn’t been an depression since, which is for me quit remarkable, since I’ve been experiencing devastating depressing moods for around 2 years now, since the birth of my second son. The reoccurring depressions had gone so bad that I could feel utterly lonely and hopeless. At times I couldn’t see the light, or the way out…

I am still learning, focusing into myself. Discovering and healing. Trusting the Process….

With Love,

Anna Jongeleen

התמקדות בגן מעין

תהליך המחזת התמקדות עם הילדים בגן מעין ( גילאי 2 וחצי ~ 3 וחצי ) 2007:

במסעי בחיפוש אחר דרכים יצירתיות לחשוף את הילדים לאיכויות ההתמקדות (אמפטיה קבלה ועוד )  החלטתי אתמול להמחיש אמפטיה לרגשות : בחרתי פחד הפעם,הכנסתי לחדר שני סולמות שונים בגובהם וקורה שאפשר ללכת עליה בין שני כסאות . לקחתי איתי סל ובו כמה כדורים בגדלים שונים (שמיצגים פחד בגודל שונה)….

"אני רוצה לספר לכם סיפור " – התחלתי לטפס על הסולם הגבוה –" לפעמים כשאני הולכת לטייל , על איזה הר גבוה , ומסתכלת על הנוף ….לפעמים אני שמה לב שיש לי

בגוף איזה פחד קטן כזה (מוציאה כדור פינג פונג ושמה אותו באיזור הבטן )….אז ..אני אומרת לו ..הי שלום פחד ..מה שלומך ..זו אני ענתי  ..אני רואה אותך שם בגוף שלי כזה קטן כזה …מה אתה אומר לי ? (שמה את הכדור ליד האוזן ומקשיבה )….רגע ..הוא אומר לי משהו ….. הוא אמר לי שהוא קצת חושש שאני אפול …. טוב ,פחד ..אז יש לך חשש שאפול הא? תראה ,יש לי רצון לטפס עוד , …אז אולי אני ככה אחזיק אותך בכף היד …זה ירגיש לך טוב ככה ? ………… מקשיבה …………….. הוא אומר שכן .. אז המשכתי לטפס …………………… והנוף נראה נהדר מלמעלה (אני מטפסת על הסולם )  …אוי אני שמה לב שיש לי פחד ..יותר גדול …. ( מוציאה כדור גדול יותר ) ….הי פחד ..שלום …מה שלומך ..וואו ..אתה גדול עכשיו ..שם בבטן שלי …ואתה עושה לי שם תנועות מצד לצד …מה אתה אומר ?  שאתה ממש ממש מפחד שיקרה לי משהו …כן זה כבר גבוה …. איך אני יכולה לעזור לך (מקשיבה ….) הוא מבקש חיבוק  ….וגם ליטוף … ( מחבקת ומלטפת את הכדור) ……..אפשר להמשיך ? הוא אומר שכן ……..ממשיכה לטפס (על הסולם ) וממש כשהגעתי כמעט לראש ההר..וואו …..יש לי בבטן פ ח ד  ע נ ק י  ( לוקחת כדור סל מניחה בחזית הגוף ..וגם מתנדנדת כמו מאבדת שיווי משקל ..)  אני רואה אותך ..אתה ענקי ..ומנדנד אותי …וואו ….- מקשיבה – הוא אומר : לא לא לא לטפס .את תפלי כמו פעם ..זה  נ ו  ר  א  גבוה ..לא לא לא ……-..אתה לא רוצה שאטפס יותר …ולא רוצה שאפול כמו פעם ….( מלטפת את הכדור )  תודה שאתה שומר עלי ודואג לי ….. אם אחבק אותך חזק חזק ככה זה יעזור ? ירגיש יותר בטוח לטפס עד ראש ההר ? – מקשיבה – לא לא לא לא ….הוא לא מסכים …….טוב ..אז מה אתה מבקש ? ………………….מקשיבה ………..הוא מבקש שאשים לב לכל צעד שאני עושה ..פעם לימין ופעם לשמאל .. בזהירות ..!   טוב מבטיחה לך  שאשים לב ואהיה זהירה  ..אז עכשיו אפשר להמשיך  ? הוא אומר שכן ….-ממשיכה …

————- במשך כל הסיפור הילדים היו מרותקים ולא פצו פה ( נדיר מאד )

אח"כ הזמתי אותם פשוט לטפס בתורות ..וכשזה הרגיש מתאים ..שאלתי .איך זה מרגיש שם למעלה …שמה לב אם יש פחד בגוף ?

ג' בת שלוש וחצי  בחרה לטפס על הסולם הגבוה ונעצרה בשלב החמישי  ..שאלתי אותה : איך זה מרגיש כאן ?

ג: כיף

ע: את שמה לב שפה במדרגה הזו זה כיף ….ואיך זה יהיה אולי פה (מצביעה על השלב האחרון )

ג: לא רוצה לטפס לשם

ע: יש פחד לטפס לשם ?

ג : כן ( יורדת )

אחרי שלוש דקות ג' שוב מטפסת על אותו סולם ..עד למעלה …….

ע: איך זה שם ?

ג :יש פחד ( מחייכת ) אני מלטפת אותו ….(מלטפת את חזית גופה )

ע: רוצה לומר לו משהו ?

ג : כן ….- צוחקת – שאני אוהבת אותו

ע: את אוהבת אותו …..

ג' עומדת זורחת בראש הסולם

מוזמנים ליצור קשר :

המחזת התמקדות בגן – פרידה

תהליך המחזה של התמקדות בגן בנושא : סיום הגן , פרידה …2009

(אנחנו יושבים במעגל, במפגש בגן… )

אני: …רציתי לגלות לכם משהו חשוב….אתם יודעים, יש לי עין בלשית מיוחדת במינה ,והעין הבלשית שלי יכולה להיכנס לי לתוך הגוף, אם אני רוצה, (מראה בידיים את איזור החזית) פה ישר לעומק… ואז היא יכולה לגלות כל מיני דברים שיש שם, שאני לא יכולה לראות .העין הבלשית הזו שלי יכולה אפילו לפתור תעלומות ממש כמו בלש חוקר כזה….

אז עכשיו אני אבקש ממנה לבדוק לי ..מה קורה  שם בפנים בקשר לזה שהגן מסתיים …( אומרת את זה עוד פעם עם הדגש רגשי בקול …ה ג ן מ ס ת י י ם )

* ……שכחתי לגלות לכם שהעין הבלשית שלי יכולה לעבוד רק כיש שקט ….אז אני אתן לה שקט כדי שתוכל לעבוד ………(פאוזה ואני עוצמת עיניים)………. (הילדים בסקרנות גדולה, מקשיבים)

* …( הכנתי לידי מראש 3 כדורי ג'אגלינג בצבעים שונים – כתום, ורוד ולבן שהמתינו בצד )…….אז העין שמה לב שיש פה בבטן מין רוטט כזה עם צליל…. וזה אומר-  " הגן נגמר "…..רגע , העין בודקת ….היא מסתובבת שם בבטן והנה היא גילתה משהו ..(לוקחת את הכדור הכתום ותוך כדי שזורקת אותו באוויר אני מדברת בקול שמח ומתרגש ) : "חדש , גן חדש ..גננת חדשה ..חברים חדשים ..יוהו … משחקים חדשים יה…הכל חדש, חדש (הילדים מאד מתענגים על זה, צוחקים ונהנים)…..

*….. אני אבקש מהעין הבלשית שלי לראות עם יש שם עוד משהו…" עין , את מוכנה להציץ רגע..תבדקי בבקשה עם יש עוד משהו ….(הכדורים הנוספים היו לידי בצד, ועוד לפני שאמרתי משהו  ג' הצביעה על הכדור הוורוד ואמרה " נראה לי שזה עצוב " …

* אני : אני אבקש מהעין שתבדוק… כן את ממש צודקת …. זה עצוב ( לוקחת את הכדור הוורוד זורקת אותו בעדינות ונותנת לזה את הקול של העצב " הגן נגמר… הגן נגמר "

* חלק מהילדים צחקו…

* אני : בבקשה על תצחקו ..".זה " נורא עצוב והוא כזה עדין ..זה לא נעים לא שצוחקים עליו… הוא רק רוצה שתראו שהוא עצוב… טוב ?

( הילדים הפסיקו לצחוק )

* מחזיקה את שני הכדורים …" העין שלי גילתה שיש שם אצלי את "זה"  ( זורקת את הכתום) שהוא שמח ..יוהו ..  ויש את זה  ( זורקת בעדינו את הוורוד ) שהוא עצוב ..

יש לי את זה ויש לי גם את זה ……

*נ' : "אולי זה (מצביע על הכתום ) יעזור לזה ( מצביע על העצוב) ? "

*אני :…. אולי…..

* אני אבקש מהעין שלי לבדוק עם יש עוד משהו …כי לפעמים יש משהויים שמתחבאים טוב טוב …ורק העין שלי יכולה לגלות אותם …..פאוזה ……..

…… כן ( לוקחת את הכדור הלבן ) …היא גילתה שיש עוד משהו … היא אומרת לי ..רגע, אני מקשיבה לה … שזה ……פחד …. יש לי גם פחד ….רגע , יש גם מילים " מה ..יהיה להם טוב שם בחדש ? מה יהיה אם זה יהיה קשה ? …..

* ג' : אולי זה מפחד להישאר לבד …?

* אני :…" העין בודקת …כן …זה מפחד להישאר לבד ……פאוזה .

העין שלי גילתה לי שיש גם שמחה וגם עצב וגם פחד …

אני אבדוק אם הכדורים שלי צריכים משהו עכשיו כדי שיהיה להם יותר נוח…

כן הם רוצים שאני אעשה להם ככה כמו שעושים לתינוק כשמרדימים אותו (לוקחת את 3 הכדורים ביחד בשתי כפות ידיים , ושרה להם " נומי נומי ילדתי ..") ……

אני אבדוק אם הם צריכים עוד …..כן …" נומי נומי .."

* זהו …הם ינוחו קצת עכשיו..להתראות כדורים שלי ..

( היה תהליך  של 20 דקות בעירך והילדים היו מרותקים….והייתה תחושה של הקלה אצלם בסוף)

בסוף היום במפגש   האחרון הבאתי שוב את הכדורים .

* ה' : מה שוב מרגיש לך משהו ?

*אני : אולי, אבל הבאתי בשבילכם , אולי לכם מרגיש ..

* כן כן ( קריאות מכמה ילדים)

* אז מי ירצה לבדוק עם העין הבלשית שלו מה קורה שם עכשיו בפנים בקשר לזה שהגן נגמר ?

ג' רוצה …  עוצמת עיניים – " יש ….פחד …. יש עצב ….

ה' : יש פחד……..

* אני : אז יש פחד ….

* ה' : כן יש מקום של פחד …..שהגננת  החדשה  תכעס  עלינו  אם נשתולל…..

* אני : ( מהדהדת )….תבקשי מהעין הבלשית לבדוק אם יש עוד משהו…הם לפעמים מתחבאים טוב כמו במחבואים..

* ה' : לא

* גל: " לי יש עוד משהו …( משלבת זרועות לגוף ואז פותחת אותם בתנועה מהירה תוך שאומרת ) : לא רוצה ( משמשת בגוף זכר) …לא רוצה

* אני : יש " לא רוצה " ( מחקה גם את התנועה ) ….מה זה ה" לא רוצה "

* ג' : לא רוצה ללכת מפה,  לא רוצה  לא רוצה …

* אני )  שוב מהדהדת) …..יש עוד משהו ?

* ג' : לא …..

* אני : אנחנו נוכל גם לבדוק מחר ….וגם אפשר בבית לבד עם העין הבלשית הזו ….

מוזמנים ליצור קשר :

התמקדות בגן עם א

תהליך עם א' בת  3 וחצי :

היה בכי גדול וארוך כשבאה לגן …… נפרדה בקושי מאבא …. עם געגוע לאמא .. לקחתי אותה וחיבקתי זמן ממושך ..שרתי לה … הבכי המשיך …

ע: יש געגוע גדול מאד לאמא

א:..כן ….בכי

ע: רוצה שניקח דף מיוחד לגעגוע ונכתוב ביחד את כל המילים שלו ?

א: כן … הבכי נפסק

ע: בואי תראי יש לי פה ניירות בכל מיני צבעים …איזה צבע מתאים לגעגוע ?

א: כחול

ע: יופי .. בואי נשב פה ….ואני אכתוב …….אז יש געגוע גדול לאמא .. לכתוב את זה ?

א:כן …

ע: אולי הגעגוע אומר –שאמא תהיה פה עכשיו !… זה המילים שלו ?

א: כן …

ע: אז לכתוב את זה   ..שאמא תהיה פה עכשיו ?

א: כן

ע: מה עוד הגעגוע אומר

א: …אמא שלי עצובה ……….אני עצובה  כי התגעגעתי ……

ע: יש עצב גם לאמא וגם לך

א: כן

ע: מהעוד אומר הגעגוע

א: אמא מכינה מיץ ……………….אמא עושה מטפחת מפרחים ……………………… אמא שלי מתגעגעת ……………………………אמא מאחרת לעבודה …………………………….(הדהודים שלי מידי פעם ) …………..אמא התבלבלה ……………………………………..היא מריחה פרחים ……………………………………….אבא שלי עצוב …………………………………….

ע: על מה יש עצב לאבא ?

א: כי אמא שלי עצובה …………….כי אמא שלי מאד חכמה …………………..

ע: יש עוד מילים ?

א: לא

ע: רוצה לצייר מסביב למילים של הגעגוע ?

א: כן …….  א' ציירה מסביב ובין המילים  הרבה פרחים ……………………………………………..ואז הצעתי לה עוד דף רק לצייר לגעגוע ..והיא המשיכה עוד ועוד לצייר ….

עוד על התמקדות

תגיות